מתקצר: פרופ' גיא רובין
Effectiveness of Delayed Surgical Treatment for Distal Radius Fractures With Loss of Reduction
רקע: מחקר זה בדק את המשמעות של ביצוע שחזור פתוח וקיבוע בעזרת פלטה וולארית לשבר רדיוס מרוחק לפני 3 שבועות ובין 3-6 שבועות על התפקוד של שורש כף היד.
שיטות: מחקר רטרוספקטיבי זה בדק 131 חולים (42 מאוחר מול 89 מוקדם) שעברו ניתוח עקב איבוד השחזור. זמן המעקב הממוצע היה 18 חודשים. המדד העיקרי שנבדק היה שאלון DASH והמדדים המשניים היו שאלוני SF12, טווחי תנועות ומדדים רנטגניים. השברים חולקו לפי הקלסיפיקציה של AO.
תוצאות: כל 131 השברים הגיעו לחיבור קליני. ממוצע DASH היה 8.0 לקבוצה המוקדמת מול 10.8 לקבוצה המאוחרת ללא הבדל סטטיסטי משמעותי. שאר השאלונים, טווחי התנועות והמדדים הרנטגנים לא מצאו הבדל סטטיסטי בין הקבוצות. סיבוכים כגון תסמונת התעלה הקרפלית, נוירופרקסיה של העצב הרדיאלי השטחי ו-CRPS נמצאו ב-12 (13.5%) מהקבוצה המוקדמת וב-9(21.4%) מהקבוצה המאוחרת.
מסקנות: התוצאות הקליניות והרנטגניות בין חולים שעברו ניתוח מוקדם לבין החולים שעברו ניתוח מאוחר נמצאו זהות אך מידת הסיבוכים גבוהה יותר בקבוצה המאוחרת.
Keçeci T, Karagöz B, Ağır İ. Effectiveness of Delayed Surgical Treatment for Distal Radius Fractures With Loss of Reduction. J Hand Surg Am.
2024 Aug 12:S0363-5023(24)00312-5.
למאמר המלא