זיהוי גורמי סיכון לשחזור פתוח של שברים סופרקונדילריים בהומרוס בילדים

Identifying Risk Factors for Open Reduction in Pediatric Supracondylar Humerus Fractures

רקע: שברים סופרקונדילריים בהומרוס הם השברים הנפוצים ביותר במרפק בילדים. לרוב מחולקים על ידי הקלסיפיקציה של גרטלנד. בעוד שלרוב דרגות 1-2 מטופלים שמרנית, דרגות 3-4 מטופלות בניתוח במהלכו לרוב השבר עובר שחזור סגור וקיבוע בעזרת פינים אך לעיתים יש צורך בשחזור פתוח על מנת לשחזר את השבר. מטרת המחקר לזהות מאפיינים רנטגניים וקליניים שמהווים גורמי סיכון לשחזור פתוח.

שיטה: מחקר רטרוספקטיבי על 159 ילדים עם שבר בדרגה 3-4. נבדקו פרמטרים כגון גיל, מין, חומרת פציעה, זמן עד הניתוח, פגיעה נוירווסקולרית, medial spike angle, המרחק בין השבר לעור, תזוזה מדיאלית-לטרלית, רוטציה, דרגת השבר וזווית על שם באומן.

תוצאות: נבדקו בסך הכל 159 ילדים בגילאים 3-12 שנים מהם 106 (66.6%) בדרגת גרטלנד 3 והשאר בדרגה 4. ארבעים ושישה מטופלים (28.9%) עברו שחזור פתוח. המדדים שנמצאו קשורים לסיכון היו חומרת הפציעה, תזוזה לטרלית, גיל מבוגר, low medial spike angle, מרחק קצר בין העור לקצה השבר. ביצוע מבחן Logistic regression הדגים ש low medial spike angle, שבר מסוג כיפוף, ודרגה נמוכה של השבר מעלה את הסיכון לשחזור פתוח.

מסקנות: תכנון טרום ניתוחי שכולל את גורמי הסיכון שנמצאו יכול להכין את המנתח לשחזור פתוח.

Kolac UC, Oral M, Sili MV, Ibik S, Aydinoglu HS, Bakircioglu S, Yilmaz G. Identifying Risk Factors for Open Reduction in Pediatric Supracondylar Humerus Fractures. J Pediatr Orthop. 2024 Aug 5


למאמר המלא